שלח הודעה!

על מנת ליצור עימנו קשר מלאו את הפרטים בטופס ושילחו הודעה. נחזור אליכם בהקדם!
קטגוריה: מאמרים
עתירה מנהלית – רשויות מקומיות
גן תור רמת גן
גן תור רמת גן

הורי ילדי גן תור בעיר רמת גן מנעו מעיריית רמת גן ביצוע עבודות בתקופת הלימודים

ביום 26/12/2011 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט ד"ר קובי ורדי) בעתירה מנהלית של הורי ילדי גן תור בעיר רמת גן נגד עיריית רמת גן.

(עת"מ 34150-12-11 טובה ואח' נגד עיריית רמת גן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב).

העובדות: עיריית רמת גן תכננה להתחיל ביום הראשון של חג החנוכה בבנייה של מבנה בן 2 קומות (לטובת מס' כיתות לימוד) כתוספת לישיבה התיכונית רמת גן, תוך שימוש הריסת חצר גן תור הסמוך לישיבה לשם מעבר הכלים הכבדים הדרושים לעבודות הבניה.

חלק מהורי לילדים בגן תור הגישו עתירה מנהלית ובקשה לצו מניעה נגד העירייה על מנת שהעירייה תימנע מביצוע עבודות הבניה בתקופת הלימודים ותדחה את תחילת העבודות לחופשת הקיץ.

ההורים טענו:

  1. ביצוע פעולות הבנייה בסמוך כל כך לגן הילדים, תוך מעבר כלי רכב הנדסיים, מהווה סיכון בטיחותי חמור לילדי הגן. בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, יש לבצע פעולות בנייה מסוג זה בתקופת חופשת הקיץ ולא במהלך שנת הלימודים;
  2. הרעש, הזיהום והאבק הכרוכים בפעולות הבנייה אינו מאפשר פעילות חינוכית, ומהווה מטרד לאנשים בכלל, ולילדים בגילאי 4-5 בפרט;
  3. החצר מהווה חלק אינטגראלי מגן הילדים והינה נחוצה לשם קיום פעילות חינוכית סדירה בגן ולפיכך, הריסת החצר עלולה לפגוע בכך;
  4. הפתרון המוצע ע"י העירייה, לפיו תשמש חצר גן יונה (הגן הסמוך לגן תור) כחצר חילופית אינו מספק;
  5. בנוסף טענו, כי בהתאם להנחיות משרד החינוך "לכל גן חייבת להיות חצר צמודה בגודל של כ- 80 מ"ר" (נוהל הגשת בקשה לרישוי מוסדות חינוך לשנת הלימודים תש"ע)

העירייה טענה, בין היתר, כי:

המצוקה בישיבה התיכונית רמת-גן קשה. הישיבה לא יכולה לתפקד בצורה הנוכחית. מדובר בבי"ס תיכון לכל דבר ועניין ויש לתת על כך את הדעת. כמו כן טענה העירייה כי הוצעה אופציה של העברת ילדי גן תור, בתקופת ביצוע העבודות, למקום חלופי, ולהשיבם לגן בתום ביצוע העבודות.

ביום 26/12/2011 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. העירייה התנגדה לדחיית ביצוע העבודות לנוכח הצפיפות בישיבה התיכונית. בית המשפט, מאת כב' השופט ד"ר קובי ורדי, המליץ לעירייה, במהלך הדיון, להסכים לדחיית העבודות עד לחופשת הקיץ והעירייה הסכימה לקבל את המלצת בית המשפט.

התוצאה: תחילת העבודות נדחתה לחופש הגדול.


 
הקצאת מניות באיגוד מקרקעין

(הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 9/2008)

כללי

בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50), התשס"א – 2001 (להלן: "תיקון מס' 50") תוקנה הגדרת "פעולה באיגוד" כך שהקצאת מניות מועטה מהגדרת "פעולה באיגוד".

הקצאה הוגדרה כ"הנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על ידי האיגוד קודם לכן, אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין".

תיקון זה אשר קובע כי פעולת הקצאה אינה פעולה באיגוד נובע מכך, כי פעולת הקצאה היא פעולה הנעדרת מימוש כלכלי אמיתי כך שלאחר ההקצאות אמנם יש דילול באחזקת בעלי המניות אך שווי ההחזקות של בעלי המניות לא השתנה.

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"א – 2005 (להלן: "תיקון מס' 55") תוקן סעיף 75 לחוק, כך שנוספה פסקה (ג) המטילה חובת הודעה על כל הקצאה באיגוד מקרקעין, על מנת שהמנהל יוכל לבחון עמידתה של הפעולה בתנאי ההגדרה, או חיובה במס כפעולה באיגוד.

הצהרות על הקצאה באיגוד מקרקעין

חוק מיסוי מקרקעין קובע בסעיף 75 את אופן ההצהרה על פעולה באיגוד מקרקעין:

75(א) נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי סעיף 73(ב) או (ג) ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:

(1) זכויות במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;

(2) תיאור סוגי הזכויות באיגוד.

להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.

(ב) (בוטל).

(ג) היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה בהגדרה "פעולה באיגוד" שבסעיף 1, ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לענין זה לפי הוראות סעיף 112.

יש לציין, כי תחולתו של סעיף 75(ג) לחוק הינה רטרואקטיבית ולכן חובת ההודעה, כאמור, חלה על כל הקצאה שנעשתה מיום 7/11/2001.

מטרת הוראה זו לקבוע מבחנים ואמות מידה לסווג הפעולה (הקצאה שאינה אירוע מס או פעולה באיגוד) וכן לקבוע נהלים לטיפול בהודעות הנמסרות על הקצאה באיגוד מקרקעין.

סיווג ההודעה על ההקצאה

מיד או בסמוך לקבלת ההודעה על ההקצאה באיגוד מקרקעין בהתאם לסעיף 75(ג) לחוק, על המשרד האזורי לבחון את מהותה ולסווגה בהתאם.

ענתה ההקצאה על ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק ועמדה בין היתר במבחנים המפורטים להלן, הרי שזו לא תחויב במס, ואולם, אם לא עמדה במבנים ובתנאי הסעיף, הרי שיש לסווג את ההקצאה כפעולה באיגוד במקרקעין מחייבת במס ועל המנהל לדרוש הצהרה מן הנוגעים בדבר לפי סעיף 81 לחוק.

המבחנים והתנאים לקיומה של הקצאה

הזכויות המונפקות באיגוד המקרקעין לא נרכשו על ידי האיגוד מבעלי הזכויות בו קודם להקצאתן –

בהתאם לאמור בהוראת ביצוע 9/03 הרפורמה במיסוי מקרקעין איגודי מקרקעי רכישת מניות מבעלי המניות על ידי האיגוד (רכישה עצמית) היא פעולה באיגוד מקרקעין החייבת במס שבח, מס מכירה ומס רכישה. (ראה בעניין זה ו"ע 1005/00, 1006/00 גני דולינגר חברה לבניין בע"מ ואח' נגד מנהל מס שבח מרכז).

עפ"י התנאי האמור, רק הקצאה של מניות שנרכשו בעבר ע"י האיגוד איננה הקצאה, ולכן, במידה שהאיגוד רכש מניות מבעלי המניות, ערב ההקצאה, ובהקצאה הונפקו מניות חדשות שלא הונפקו ונפרעו בעבר, הרי שהרכישה העצמית, כשלעצמה, אינה פוגעת במעמד ההקצאה לעניין החוק. נטל הוכחת זיהוי המניה המוקצית הינה על החברה המנפיקה.

התמורה בעד ההקצאה כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין –

עמדת רשויות המס היא כי יש לפרש את המונה "תמורה" כפי שפורטה בהרחבה בהוראת ביצוע 9/03.

דוגמאות לנסיבות הקצאה שעשויות להעיד על מכירה:

(1) שינוי כלכלי המעיד על פעולה באיגוד

הקצאה "טהורה" משקפת הזרמת הון לחברה כנגד קבלת זכויות בה. בהקצאה "טהורה", כאמור, שווי הזכויות שמחזיקים בעלי המניות המקוריים לאחר ההקצאה נשמר שכן, ההנחה היא שאדם לא יוותר על זכויותיו הכלכליות ללא תמורה.

דוגמא: בחברה א' מונפקות 100 מניות בנות 1 ₪ ערך נקוב כל אחת. בחברה 2 בעלי מניות בעלי שיעור החזקה שווה (50% כל אחד), שווי החברה 100 ₪. החברה הנפיקה 50 מניות בנות 1 ₪ ערך נקוב כל אחת לצד ג'. שווי החברה לאחר ההנפקה הוא 150 ₪.

כתוצאה מההנפקה שיעור ההחזקה של כל אחד מבעלי המניות בחברה הינו 33%. יוצא אפוא, כי שווי הזכויות של בעלי המניות המקוריים נשאר כפי שהיה טרם ההקצאה – דהיינו, 50 ₪ כל אחד ולכן, הקצאה זו איננה אירוע מס.

מכאן ניתן להסיק, כי כאשר שווי הזכויות של בעלי המניות המקורי קטן כתוצאה מפעולה ההקצאה, הרי שמדובר ב"פעולה באיגוד", שבה בעל המניות המקורי מוכר את זכויותיו באיגוד ובעל המניות החדש רוכש זכויות אלה, בשווי ההפרש.

(2) פירעון הלוואת בעלים

לאחר שהוזרמו הכספים לחברה בגין ההקצאה, החברה רשאית לעשות שימוש בכספים אלה לצורך פעילותה הכלכלית.

בין היתר, יכולה החברה להשתמש בכספים אלה לפירעון חובות החברה כלפי צד ג', כדוגמת בנקים, או לפירעון חובות החברה לבעל המניות עצמו (פירעון הלוואת בעלים).

עקרונית, בפעולות כנ"ל אין משום תשלום תמורה לבעל המניות המקורי אלא פירעון חוב, אולם אם השימוש שנעשה בכספים ע"י החברה נעדר תכלית כלכלית מסחרית, הרי שהדבר מצביע על מלאכותיות ויש לבחון מחדש את סיווג ההקצאה.

לדוגמא: כאשר לאיגוד בו הוקצו הזכויות חובות רבים, ואין בשווי המקרקעין שברשותו כדי לכסות חובות אלה, פירעון הלוואת הבעלים בנסיבות אלה מכספי ההקצאה, מהווה סממן למסווה של פעולה באיגוד ולא הקצאה גרידא.

דוגמא נוספת: כאשר הלוואת הבעלים נושאת ריבית X והחברה פורעת אותה הלוואה מכספי ההקצאה, אולם במקבלית או בסמוך לכך, נוטלת הלוואה חדשה מצד ג' או מבעל המניות עצמו בריבית גבוהה יותר מהריבית הקיימת במשק ליום פירעון ההלוואה, דהיינו (X+Y), הרי שזוהי פעולה שמהווה סממן לפעולה באיגוד ולא להקצאה.

(3) דילול זכויות מלא או חלקי

במידה שתוצאת ההקצאה הינה דילול מהותי של בעל מניות באיגוד או דילול חלקי אשר בסמוך לו מתלווה מכירת יתרת ההחזקות באיגוד, יתכן שמדובר בתכנון מס שכל מטרתו הינה להימנע ממס עקיף וייתכן שניתן יהא לסווג הקצאה זו כפעולה באיגוד.

לקריאה על פעולה באיגוד מקרקעין כנס לעמוד הבא.


 
פעולה באיגוד מקרקעין

מהו איגוד מקרקעין?

הגדרות:

(ההגדרות שמוצגות בעמוד זה הינן לנוחיות ובקצרה, לא כפי שהן מופיעות בחוק מיסוי מקרקעין)

"איגוד" – חברה, אגודה רשומה ושותפות רשומה.

"זכות באיגוד" – חברות באיגוד, זכות לנכסי איגוד בשעת פירוקו, זכות לרווחיו של איגוד, זכות לניהולו של איגוד או להצבעה בו.

"פעולה באיגוד" – הענקת זכות באיגוד, הסבתה של הזכות, העברתה או ויתור עליה, אך למעט הקצאה.

"הקצאה" – הנפקה של זכויות באיגוד, שהתמורה בעדה לא שולמה לבעלי הזכויות באיגוד. לקריאה מרחיבה על הקצאת מניות באיגוד מקרקעין, כנס לעמוד הבא.

"איגוד מקרקעין" – איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין (למעט איגוד שהזכויות בו רשומות בבורסה).

"זכות במקרקעין" – בעלות, או חכירה של מקרקעין לתקופה העולה על 25 שנה.

"מכירה" –  לעניין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה (העברה ללא תמורה – העברה במתנה).

"מכירה באיגוד מקרקעין" – פעולה שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסוימים של איגוד המקרקעין.

הטלת מס שבח בביצוע פעולה באיגוד מקרקעין

עפ"י סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), מס שבח מקרקעין יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין.

סעיף 7 קובע, מס השבח יוטל על פעולה באיגוד מקרקעין. סעיף 7א' קובע את אופן חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין ומפנה לחלק ה' (העוסק ברווחי הון) וחלק ה'2 (העוסק בשינוי מבנה בתאגיד ומיזוגו) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], בשינויים המחויבים.

הטלת מס רכישה בביצוע פעולה באיגוד מקרקעין

סעיף 7א' קובע גם, כי לעניין חיוב במס רכישה, לעניין פטור ממס שבח ולעניין קביעת שיעור מס השבח החלים על פעולה באיגוד מקרקעין החוק הקובע הוא חוק מיסוי מקרקעין. חוק מיסוי מקרקעין קובע, כי בפעולה באיגוד מקרקעין יהיה הרוכש חייב במס רכישה באותה מידה שהיתה חייבת מכירה של זכות במקרקעין, שהשווי שלה הוא החלק היחסי (היחס בין החלק של הזכויות הנמכרות באיגוד לכלל הזכויות באותו איגוד) משווי כלל הזכויות במקרקעין שבבעלות האיגוד.

הסבר:

תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין ביטל את סעיפים 14 ו-38 לחוק מיסוי מקרקעין, לפיהם חושב מחיר פעולה באיגוד, לצורך הטלת מס שבח, בהתאם לשווי המקרקעין ולא בהתאם לשווי "הזכות – המניה" הנמכרת. במקומם, חוקק במסגרת תיקון 50 סעיף 7א(א) לחוק מיסוי מקרקעין לפיו שווי המכירה, לצורך מס שבח, יעשה בהתאם לאופן בו הדבר נעשה לשם הטלת רווח הון, משמע שווי המניות. חישוב המחיר בדרך זו רואה במניות ולא במקרקעין את הנכס הנמכר ולכן מתחשב באופן טבעי גם בהתחייבויות השונות המוטלות על האיגוד. עם זאת, באשר לחישוב שווי המכירה לצורך מס רכישה נותר ההסדר הישן בעינו, משמע אומדן שווי המקרקעין – הזכויות במקרקעין.

העברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגוד

חוק המקרקעין, בסעיף 71, מאפשר לבצע מכירה של זכות במקרקעין שמתפרק, בתנאים מסוימים, להנות מפטור ממס.

71(א) מכירת זכות במקרקעין של איגוד (בסעיף זה – האיגוד המתפרק) וכן הקניית זכות באיגוד של איגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, אם נתמלאו כל אלה:

(1) המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;

(2) לא ניתנה תמורה בעד הזכות;

(3) הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד הוקנו לבעלי הזכות באיגוד המתפרק באותה מידה שבה היו להם זכויות באיגוד המתפרק;

(4) (נמחקה);

(5) ייעודה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא שונה למלאי עסקי, בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;

(6) בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה;

(7) הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), בפירוק איגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו יחולו הוראות סעיף 93 לפקודה.

לקריאה מרחיבה על הקצאת מניות באיגוד מקרקעין – כנס לעמוד הבא.

מענה לשאלות נוספות בנושא, ניתן לקבל בפניה לעורכי הדין

בברכה,

הנהלת האתר ועורכי הדין.